זה קרה בתזמון הכי גרוע שאפשר.
הבעיה הרפואית של אחד מבני המשפחה התגלה בדיוק חודש וחצי לפני חתונת הבן הבכור שלנו.
נהיה לנו שחור בעיניים, לא רצינו לחשוב על הכאבים, אשפוזים ארוכים עם תורניות, בדיקות וטיפולים מתישים, ועוד בימי השמחה.
התפללנו הרבה מאוד וניסינו לקרוע שערי שמיים ולהתחזק באמונת השם.
יום שני, שבועיים לפני החתונה היה לו תור לבדיקה מכרעת שבעקבותיו היה הרופא צריך להכריע האם לעשות ניתוח מיידי או שאפשר יהיה להסתפק בטיפולים חיצוניים, חששנו מאוד, לא רצינו להגיע למצב של ניתוח.
ביקשנו מנציג מפעלות הצדיק מקרעסטיר שישלחו שליח מיוחד לציון בקרעסטיר להתחנן על נפשנו בזמן הבדיקה.
אחרי הבדיקה שלחו אותנו לחדר הרופא בכדי לקבל את תוצאות הבדיקה, אבל הרופא התמהמה ולא נכנס.
אחרי זמן מה נכנס הרופא תוך שהוא אומר: 'מתנצל, משהו לא הסתדר לי בבדיקות, הייתי חייב להתייעץ עם מנהל המחלקה'.
'התוצאות שלכם שונות לגמרי ממה שהיה עד היום' אמר הרופא.
לאחר סדרת בדיקות נוספות, התבשרנו שהכל תקין ב"ה.
את החתונה חגגנו כמובן בלב שלם כשהשמחה מרקיעה שחקים.